דיפאק
צ'ופרה מבסס את שיטת הריפוי והשיפור העצמי ההוליסטי שלו על רעיונות הלקוחים מתורת הקוונטים, שהיא הבסיס המקובל של הפיזיקה מאז תחילת המאה העשרים. באחד מספריו הוא מונה חמש נקודות קירבה בין תורת הקוונטים לריפוי ההוליסטי. תורת הקוונטים מתארת את המציאות לא כאוסף עצמים פיזיקליים במצבים מוגדרים וקבועים, אלא כאפשרויות שונות שקיימות זו לצד זו. באופן דומה, טוען צ'ופרה, גם אנחנו איננו גופים פיזיים במצב נתון וקבוע, אלא שדה של אפשרויות שאנו יכולים לבחור ביניהן. תורת הקוונטים מתארת עולם של קשרים הדדיים, שבו שום גוף פיזיקלי אינו באמת נפרד מכל האחרים. בהקבלה, טוען צ'ופרה, גם הגוף שלנו אינו משהו שקיים בפני עצמו, אלא חלק בלתי נפרד מאחדות כלל עולמית.
חלקיקים קוונטיים יכולים לקפוץ ממקום או מצב אחד לאחר בלי שיצטרכו לעבור את הדרך הרציפה ביניהם. לפי צ'ופרה, גם הגוף והתודעה שלנו יכולים לבצע קפיצה לא רציפה, מרמה אחת של תפיסת המציאות, וממצב רפואי שמתאים לגיל ביולוגי מסויים, למצב אחר שבו גם המציאות וגם הגיל הביולוגי שלנו הם שונים. תורת הקוונטים מתארת אותה ישות פיזיקלית (כמו אלקטרון או קרן אור) גם כחלקיק וגם כגל. אצל צ'ופרה, גם הגוף שלנו הוא בעל טבע כפול, חומרי ורוחני בבת אחת. ולבסוף, בתורת הקוונטים המעבר מאוסף של אפשרויות למציאות ממשית אחת קורה כאשר הצופה האנושי מחליט איך הוא בוחר להתבונן בעולם. לפי צ'ופרה, גם אנחנו יכולים לבחור איזו מהאפשרויות הלא-מוגבלות של הגוף שלנו ושל המציאות סביבנו היא שתתממש.
פיזיקאים מהזרם המרכזי מתנגדים למסקנות של צ'ופרה, ובכלל לחיבור של תורת הקוונטים עם תורות רוחניות ושיטות ניו אייג'יות של שיפור עצמי. ברמה מסויימת הם צודקים. החיבורים שצ'ופרה עושה בין מאפייני תורת הקוונטים לבין חיי האדם הן על דרך ההקבלה והאנלוגיה, ולא מסקנות ישירות. צ'ופרה טוען שתורת הקוונטים ישימה לתחום האנושי, פשוט כי אנחנו מורכבים מאטומים ואלקטרונים שמתנהגים על פי תורת הקוונטים. אבל התהליכים הביולוגיים "המעניינים" בגוף ובמוח מתרחשים במערכות של תאי גוף ועצבים. תאי הגוף הם גדולים במידה עצומה יותר מהרובד האטומי, ורוב התופעות הקוונטיות שצ'ופרה מדבר עליהן אינן רלוונטיות עבורם.
אבל ברמה עמוקה יותר, יש קשר ממשי בין התפיסות של צ'ופרה ושל הניו אייג' לבין תורת הקוונטים. תורת הקוונטים אולי אינה אומרת לנו מה כן, אבל היא מבהירה מה לא נכון. בניגוד לתפיסות המדעיות הישנות, אנחנו לא חיים בעולם של עצמים פיזיקליים מוגדרים ומופרדים זה מזה, שנעים על פי חוקים מתימטיים חסרי משמעות, ושמייצרים את התודעה האנושית כתופעת לוואי של תהליכים ביוכימיים ופיזיקליים. במציאות שאנו חיים ופועלים בה יש קשרים מסתוריים בין חומר ותודעה, שהפיזיקה עצמה אינה יכולה להסביר ולהבין בצורה הגיונית. פירוש הדבר הוא שראיית המציאות של צ'ופרה, או של זרמים אחרים בתנועת הניו אייג', היא אפשרית. המדע המודרני אינו מוביל אליה בהכרח, אבל הוא גם אינו יכול לשלול אותה. בסופו של דבר, במה אנו בוחרים להאמין, ואיזו תפיסת מציאות תועיל לנו יותר בחיינו האישיים, זו החלטה שלנו.