www.bendov.info | yoav ben-dov | ד"ר יואב בן-דב

מדע והעל-טבעי

קטע ממאמר במגזין "דרך האושר", גליון 62, ינואר 2007, מאת נגה עמית
לקריאת המאמר המלא

פרק רביעי: המדע והמיסטיקה רוקדים זה לצד זה

ד"ר יואב בן דב בחר לשכן את המיסטיקה והמדע תחת קורת גג אחת. את הדוקטורט שלו עשה בפיזיקת הקוואנטים, ובמקביל התמחה גם בקלפי טארוט ובאסטרולוגיה. הוא מסכים עם כהן לגבי הבעייתיות בניסויים הפרא-פסיכולוגיים, אבל המסקנה שלו מקבלת טוויסט מעניין:

"הניסויים האלה שמנסים לחקור את העל-טבעי באמצעים מדעיים קיימים כבר מסוף המאה ה-19, ועד היום אין שום דבר שהוא חד משמעי לפה או לשם. הכול מתפרק ברגע שמסתכלים יותר טוב, אבל המסקנה שלי מזה אינה שהדברים האלה לא קיימים. למדע יש קריטריונים מה ניתן למחקר מדעי. מה שלא עובר את הקריטריונים מבחינת המדע לא קיים ואף אחד עוד לא הצליח לבצע ניסוי חסר בעיות. אותי, שעוסק הרבה במיסטיקה, זה דווקא משמח. אם מישהו היה מגלה שטלקינזיס הוא עוד סוג של כוח שאפשר להכניס למדע זה היה מצער אותי. מדע יש מספיק ואני צריך את המופלא, את הרגע הזה שאני יודע שיש משהו מעבר"

אז איפה המציאות?

"המציאות היא כאן ועכשיו. אם חלמתי אתמול שאני עושה ניסוי פיזיקלי, אין לכך משמעות פיזיקלית. המציאות היחידה שאנחנו כבני אדם יכולים להתייחס אליה היא המציאות האנושית. אילו מערכות יחסים יש לנו עם האנשים שסביבנו. במילים אחרות: אדם שעבר הארה = פחות חשוב לי אם מה שהוא חווה נכון עובדתית או לא, חשוב יותר איך זה השפיע על החיים שלו".

גם ד"ר בן דב, כמו כהן, טוען שצריך להיזהר מפופולריזציית יתר של תורת הקוואנטים, ולחשוב עליה כעל תורה שיכולה להגיד משהו ודאי על העולם, אבל כן אפשר להסתכל על הגישות האלה ברמה המטפורית: "המדע של פעם נתן לך הרגשה, השעון הזה שמתקתק רק לכיוון אחד, רק בדרך אחת. תורת הקוואנטים פותחת לך את הראש, נותנת לך כיוונים חדשים של מחשבה, מתארת תמונה של עולמות מתפצלים, של אפשרות בחירה בין שבילים שונים, וזה נפלא. יכול להיות שעוד עשרים שנה יפתחו תיאוריה אחרת, אפילו יותר מטורפת מתורת הקוואנטים, אבל אני לא לגמרי מאמין בזה. אני מאמין שיש משהו מאוד נכון מאחורי תורת הקוואנטים ואולי אין משהו יותר טוב".

ועל מה מבוססת האמונה הזאת?

"התחלנו במסתורין של העולם, עברנו דרך ניוטון, המשכנו אל תורת הקוואנטים וחזרנו אל המסתורין של עצמנו. יש פה סגירת מעגל ואני יכול להאמין שזה מסתיים כאן, שדווקא בגלל שיש כאן משהו מסתורי שלא מתקבל על הדעת, אז זה נראה לי אמיתי".

הייתי מצפה שהמסתורין הזה יתסכל אותך.

"להיפך. אם פתאום הייתי מגלה נוסחה וחוקים שמעבר להם אין כלום הייתי מצטער. אני מסוגל להתבונן בעולם כעומד על צב, שעומד על עוד צב ועל עוד צב ומתישהו אני מתעייף וכבר לא יכול לראות את הצב הבא. אבל להגיד 'זה הצב והוא לא עומד על שום דבר' = את זה אני לא מסוגל לסבול. הצב הזה מועך אותי בוודאות שלו, בגלל זה אני גם לא אוהב את הפרא-פסיכולוגיה. אני לא רוצה נוסחה לטלפתיה, אלא אני אוהב את מה שתורת הקוואנטים נותנת לי - את המסתורין, את המשהו מעבר, ואי הוודאות הזאת לא מאיימת עלי. ההפך = ודאות מאיימת עלי".

מהמקום הזה הבין ד"ר בן דב שמדע ומיסטיקה הם אותו דבר. "הפיזיקה היא שפה ויש דברים כמו משמעות ותכלית ביצורים חיים שלא נופלים לתחום השיפוט של הפיזיקה ובכל זאת אתה לא יכול להתייחס אל יצורים חיים בלי לגשת אליהם גם מהכיוון הזה".

היום מתייחסים גם לרגשות כמו אהבה, תשוקה או כעס כאל שחרור של נוירוטרנסמיטורים במוח.

"וזה בסדר גמור. אז אהבה היא רגש, ולאהבה יש ערך אומנותי, אסטתי וחווייתי, ואהבה זה מה שאתה מרגיש כשאתה לוקח אקסטזי, ואהבה היא הורמונים שמשתחררים במוח, ואהבה היא הניצוץ כשאתה מרגיש את האלוהי שבך. כל הסיפורים האלה בשביל לתפוס את מה שאף פעם לא נתפוס בשלמות ונוכל רק לגשת בכל פעם עם הכלים המוגבלים שלנו".

אפילוג: אתם בוחרים

לא כולם מקבלים את חוסר הוודאות בשלווה כזאת, והחיפוש נמשך = הן ברמה האקדמית והן ברמה האישית. המגמה של השנים האחרונות מאוד ברורה = לצד התפתחות אדירה של הטכנולוגיה אנחנו צופים בפריחה מסיבית של כל מה שיש לו ארומה מיסטית. אנשי היי-טק מחפשים הארה, פוליטיקאים מתייעצים עם קוראים בקפה, פסטיבלים של רוחניות אינסטנט להמונים, ישראל כמעצמת ייצוא מטיילים להודו, והוליסטיות היא הבסיס של השיח החדש.

כהן מדבר על שילוב של כמה גורמים לתופעה. "ראשית, החברה המערבית עברה חילון ונוצר חסר בפן רוחני שסופק בעבר על ידי הדתות. סיבה נוספת היא הנגישות לספרות מיסטית, כתבות מיסטיות בכתבי עת פופולריים, ובעשור האחרון גם הצפה של האינטרנט בתכנים מיסטיים. דבר נוסף הוא שאנשים לא מספיק נחשפים למדע בכלל, ולכתיבה וביקורת מדעית בפרט, ולכן מתייחסים אל נושאים מיסטיים כאל יותר מאשר חוויה".

"מה שקרה זה שהלכנו לקיצוניות עם החומרניות והבורגנות ונתקענו בחוסר סיפוק וריקנות", מוסיף ד"ר בן דב. "בשנות ה-60 למשל המעמד הבינוני הבורגני בארה"ב, הגיע לאוטופיה בורגנית. אנשים אמורים להיות נורא מרוצים אבל דווקא אז נוצר חוסר מסוים. הילדים מורדים בערכים הבורגניים והולכים לחפש את עצמם בהודו, מורדים ברציונליות, מורדים בערכים הממסדיים ומחפשים דברים חדשים בתחומים החווייתיים. עשר שנים יותר מאוחר, בסוף שנות ה-70, הם חוזרים מההתנסויות האלה וממציאים את הטכנולוגיה החדשה של המחשב האישי ושל האינטרנט. חוזרים בגדול דרך הטכנולוגיה. כל הערבוב של היי-טק ורוחניות שממשיך עד היום".

ובאמת מחר אני אכנס לרכב הליסינג ואסע אל הקיוביק שלי. ובין שורות קוד CPP לבין עוד פסטיבל במדבר, בין אמא שלי הקוראת בקלפי טארוט לבין אבא שלי המשחק בקלפי ברידג', בין חלקיק לגל, אני כבר אמצא את קו התפר שלי.

| שלחו לחברים |