|
www.bendov.info | ד"ר יואב בן-דב
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פונדק הגורלות המצטלביםסיפורי הטארוט של איטלו קלווינוהסופר האיטלקי הידוע איטלו קלווינו, מחבר "הערים הסמויות מן העין", כתב גם ספר של סיפורי טארוט בשם "טירת הגורלות המצטלבים", שיצא ב 1973 ותורגם לכמה שפות כולל עברית (ספריית פועלים 1997, תרגום ענת שפיצן). לספר שני חלקים, ששניהם בנויים על פי אותה תבנית של סיפור מסגרת. כל אחד מהם מספר בנפרד על פונדק דרכים בלב היער, שבו אנשים זרים זה לזה נפגשים ויושבים יחד סביב השולחן. כולם הגיעו לכאן דרך סבך העצים והשבילים שמייצגים קלפי המטות עם המקלות הצפופים, ורבים מהם גם נאלצו להילחם עם אויבים שארבו להם באפלה, כפי שמעידים קלפי החרבות המסתייפות זו בזו.
כעת קלפי המטבעות מתארים את צלצול הזהובים העליז על שולחן הפונדק, וקלפי הגביעים מספרים על הארוחה והמשקאות שמוגשים בנדיבות לאורחים. אולם כאשר הם מנסים לומר זה לזה מי הם ומנין באו, הם מגלים שכישוף מסתורי הוטל בהם והפך את כולם לאילמים. במקרה או לא, יש בפונדק חפיסה של קלפי טארוט, והם מניחים קלפים על השולחן כדי לספר את סיפוריהם. במהרה הסיפורים מצטלבים זה בזה, ונוצר תשבץ של קלפים שאפשר לקרוא בו את הסיפורים בכיוונים שונים - שמאלה וימינה, למעלה או למטה. ההבדל העיקרי בין שני חלקי הספר הוא בחפיסת קלפי הטארוט שמופיעה בכל אחד מהם. החלק הראשון של הספר נקרא באותו שם כמו הספר כולו, והוא מבוסס על קלפי הטארוט של ויסקונטי-ספורצה. זוהי חפיסה מפוארת של מיניאטורות מעוטרות בזהב, שצויירה לכבוד חתונה בין שני בתי אצולה איטלקים במאה ה 15. לקלפים אלה יש ערך אמנותי והיסטורי, אבל אין להם העוצמה הסמלית של קלפים המשמשים לקריאה. החלק השני, שנקרא "פונדק הגורלות המצטלבים", משתמש בקלפי הטארוט של מרסיי. אלו קלפי הטארוט "הצרפתיים" הנושאים עליהם את הסמלים המקוריים והעתיקים של מסורת הטארוט, והם שימשו כבסיס ונקודת מוצא גם לראייה המיסטית של הטארוט, וגם לכל החפיסות החדשות שקיימות כיום. באחרית הדבר של הספר, קלווינו מספר על ההבדל העצום בין תהליך הכתיבה של שני החלקים. את החלק הראשון הוא כתב בהזמנת מוציא לאור, כחלק מספר על קלפי הטארוט של ויסקונטי. כדי להתאים לרוח הציורים כתב קלווינו את הסיפורים בהשראת יצירתו של משורר הרנסנס לודוביקו אריוסטו. המשימה הייתה קלה, ובתוך שבוע הוא הצליח לכתוב ולסדר יחד את כל סיפורי התשבץ. החלק השני, לעומת זאת, היה הרבה יותר מורכב. קלווינו מתאר כיצד, בדומה לאורחים סביב שולחן הפונדק, גם הסיפורים החלו להאבק ביניהם, לחטוף זה מזה קלפים נחשקים ולזרוק הצידה קלפים לא רצויים. למרות מאמציו, הוא לא הצליח להכניס ביניהם סדר והסכמה כך שיתאימו לתבנית אחת. שוב ושוב הוא ניסה לשנות את הכללים, לארגן את הקלפים במבנה שונה או לוותר על חלק מהסיפורים ולהכניס אחרים במקומם, ובכל פעם התבנית שבה והתפרקה. מפעם לפעם הוא היה מתייאש ומחליט לנטוש את כל העניין, אולם הקלפים לא הניחו לו. כעבור חודש או שנה הוא היה חוזר אליהם עם רעיון חדש, רק כדי לשוב ולהתאכזב. כך זה נמשך כמה שנים. בסופו של דבר קלווינו החליט לפרסם את הספר בלי שהצליח ליצור את תבנית התשבץ של הסיפורים השונים, וגם לא להגיע לאוסף מוגמר של סיפורים. לדבריו, זו היתה הדרך היחידה לשחרר את עצמו מהמבוך חסר המוצא שבו נלכד. וגם בשלבי ההגהות של הספר, הוא עדיין חש צורך להכניס בו שינויים, תיקונים ותבניות חדשות. אני רואה בסיפור הזה עוד עדות לעוצמתם המסתורית והמכשפת של קלפי הטארוט. הסיפורים שהקלפים מעוררים בנו מציפים את התודעה ולוכדים אותה ברשת הקסמים שלהם, כאשר הם עצמם חומקים מכל תבנית קבועה ומסודרת. כפי שאפשר גם להבין מנסיונו של קלווינו, את העוצמה הזו מבטאים במלואה הקלפים של מרסיי, אולי יותר מכל חפיסה אחרת המקובלת בשימוש כיום. עבודתו של קלווינו עם הקלפים היא מעניינת ומקורית גם משום שהיא לא קשורה בפרשנות המסורתית של קלפי הטארוט. כפי שהוא כותב, "אף כי רכשתי לי ידע הכרחי, איני חושב שהדבר השפיע הרבה על כתיבתי. התרכזתי יותר מכל בהתבוננות בקלפים בעיון מתוך עיניו של מי שאינו יודע אותם, והמנסה להיות מושפע מהם, להעלות אסוציאציות לפיהם, ולפרשם לפי תורה דמיונית לפירוש תמונות". נקודת המוצא שלו הייתה ההבנה שלקלף בודד אין משמעות משלו, אלא היא תלויה בקלפים שלפניו ואחריו. כאשר אותו קלף מופיע בסיפורים שונים הוא מקבל בכל פעם משמעות אחרת, ולפעמים גם באותו סיפור יש לו כמה פירושים. זו גם דרך העבודה שלי כיום עם הטארוט, שאני קורא לה בשם "הקריאה הפתוחה". פיתחתי אותה מתוך שנים של עבודה והתנסות עם הקלפים ומפגשים עם מורים שהשפיעו עלי רבות, אבל מרכיב חשוב שלה בא מדרך הראייה והחופש הפרשני המופלא שקלווינו מציג בספרו. כך, לדוגמה, הדמות הרוקדת של קלף העולם מופיעה בסיפור אחד כאלת האהבה המניעה את הטבע, כאשר הזר העגול עם ארבע החיות מסמל את שרשרת הגלגולים של המינים והדמויות באבולוציה ובהיסטוריה האנושית. בסיפור אחר זוהי נערה הרוקדת עירומה מול אביר שנפשה חשקה בו, והיא מציגה לפניו את מעלותיה: אמיצה כאריה, גאה כנשר, אמהית כמו פרה וענוגה כמלאך. בסיפור שלישי חלקו הפנימי של הזר מסמל פתחים בין שיחי יער, שמתוכם מזנקות על גיבור הסיפור קבוצה של לוחמות עירומות ופראיות. בסיפור נוסף הדמות הרוקדת היא קוסמת בטקס של כישוף, והיא חוגגת את האיחוד וההשלמה בין כוחות השמיים והארץ. בסיפור אחר הקלף מייצג את בריאת העולם ואת החומרים האלכימיים או המיתולוגיים שמהם הוא עשוי, ואז הדמות באמצע מייצגת לא אשה, אלא דווקא שילוב של הזכרי והנקבי. ובסיפור נוסף הדמות היא נערה משוגעת משברון לב, שמשוטטת בחיק הטבע כשהיא עטויה זרים מארבעה סוגי פרחים.
גם קלפים אחרים מקבלים טווח רחב של פירושים. קלף הגלגל מייצג בסיפור אחד תהליך אלכימי של פירוק ליסודות, ירידה אל שורשי הדברים והעלאה של כוחות נסתרים אל פני השטח. בסיפור אחר, הוא מראה חיות הזוחלות על גלגלי המכונות הנטושות שנשארו אחרי קץ האנושות. בסיפור נוסף הגלגל הוא מלכודת, שנועדה לתפוס מכשפה בצורת עטלף יחד עם שניים מעוזריה; אבל הוא מייצג גם את תנופת הזריקה שבה המלך שלכד את המכשפה מעיף אותה אל מחוץ לכדור הארץ. בסיפורים אחרים הקלף מסמל את גלגלי המנגנון של מינהל ציבורי במדינה מתוקנת, או את הספינקס מסיפורי המיתולוגיה היוונית, שאפשר לראות אותו יושב בראש הגלגל. חלק מהסיפורים מציגים דמויות מוכרות. איש צעיר עם חרב, כמו שרואים בקלף נער החרבות, מתגלה כהמלט נסיך דנמרק. קלף המגדל הוא הטירה המלכותית של אלסינור, וקלף הקיסר הוא רוח הרפאים של המלך הנרצח, שמופיע בליל הירח המלא כדי לדרוש צדק. קלף השוטה הוא המלט שמעמיד פני משוגע כדי לטוות את נקמתו. קלף המזג היא אופליה הענוגה והמלאכית שמתאהבת בו, וקלף הכוכב מספר על טביעתה בעת שרכנה על שפת אגם. הקוסם הוא ראש להקת שחקנים שמציגה מחזה על קיסרית בוגדת, וקלף נער המטבעות מראה שוב את המלט עם גולגולת של מת בידו, כאשר הוא שואל את עצמו אם להיות או לא להיות.
אבל הסיפור הזה מצטלב עם עוד טרגדיה של שיקספיר. מלכת החרבות היא ליידי מקבת. היא רואה במגדל את טירת דונסינן, וקלף 10 המטות הוא הצבא שעולה עליה, כאשר הלוחמים נושאים בידיהם את עצי היער. אס החרבות היא החרב שעורפת את ראש מקבת. זו התגשמות הנבואה של המכשפות מגידות העתידות (קלף הכוהנת), עם הקדרה העגולה שבה מתבשלים אברי גוף של חיות דוחות (קלף הגלגל) תחת שמי הלילה של קלף הירח. בקלף הכוכב אנו רואים שוב את ליידי מקבת קמה עירומה ממיטתה בלילות טרופי שינה, ומנסה לשווא לשטוף את ידיה מכתמי הדם הסמליים של תחושת האשמה.
בסיפור אחר מלך המטבעות הוא אלכימאי מלומד וזקן, וקלפי שלושת הגביעים ושבעת המטבעות הם הכלים והצלוחיות עם חומרים שונים שמגיש לו עוזרו נער הגביעים. אס הגביעים הוא מטרת חיפושיו: זהו שיקוי החיים או אבן החכמים. בהמשך הסיפור הוא מתגלה כיוהן פאוסט שמכר את נשמתו לשטן. קלף שני המטבעות מתאר את עיסקת החליפין של תן וקח, קלף המזג מסמל את נשמתו של פאוסט, וקלף שני הגביעים את מה שקיבל בתמורה: סוד החיבור בין שני היסודות המנוגדים, שבכוחו אפשר לעשות עוד ועוד זהב. אולם כאן מתערבב סיפורו של פאוסט בזה של המלך מידאס, שמגעו הפך כל דבר לזהב. את התוצאה האיומה מתאר אס המטבעות: כדור הארץ שהפך צחיח וחסר חיים אמיתיים, כאשר כולו נתון לשלטונם של ההון וחוקי הכלכלה הגלובלית.
כמה מהקלפים של פאוסט מופיעים בעוד סיפור של חיפוש. אביר החרבות הוא האביר התם פרסיפל. כעת הלולאה המתעקלת של קלף שני המטבעות מתארת את מסעו הארוך והמפותל, וקלף שתי החרבות מזכיר את הקרב שלו נגד כוחות האופל של קלף השטן. ביער של קלף שבעת המטות הוא פוגש את הקוסם מרלין. בעזרתו הוא מתקבל לחברתם של אבירי המלך ארתור, מלך החרבות, ויושב איתם סביב השולחן העגול שבקלף עשרת הגביעים. גם בסיפור הזה אס הגביעים הוא מטרת החיפוש, אולם כעת זהו הגביע הקדוש שאותו חיפשו אבירי המלך ארתור.
יש גם סיפורים שאינם מבוססים על דמות מוכרת, כמו סיפורו של המתלבט הנצחי. קלף שמונת הגביעים, עם זוג הגביעים שיושב באמצע בין שאר האורחים, מספר על משתה החתונה שלו. אולם הוא קם ונוטש את המשתה, ובקלף אביר הגביעים הוא נראה בורח על סוסו אל היער של קלף עשרת המטות. יש בחייו שתי נשים שחושקות בו, כפי שמתאר קלף המאוהב, והוא אינו מסוגל לבחור ביניהן. כדי לברוח מהצורך להחליט הוא יוצא למסע נדודים, כפי שאנו רואים בקלף המרכבה. אולם הסוסים מביאים אותו להצטלבות של שתי דרכים, הנראית בקלף שני המטות. קלף נסיך המטבעות מספר כיצד הוא מנסה להטיל מטבע כדי לבחור אחת מהן. אולם המטבע מתגלגל לרגלי עץ, שהוא המטה הבודד באמצע קלף חמשת המטות, ונשאר לעמוד בלי ליפול על שום צד, כפי שרואים בקלף אס המטבעות.
ביאושו מטפס המתלבט על העץ כדי לראות לאן הדרכים מובילות. בין קרני השמש מעל הצמרות הוא מבחין בשני ילדים המצביעים על חומותיה של עיר. זוהי עיר פלאים הבנויה גבוה מעל פני האדמה, כפי שרואים בקלף אס הגביעים. הוא נכנס לתוכה ופוגש מלאך היושב על כס מלכות, כמו בקלף הקיסרית שהצורות מאחוריה יכולות להיות גם משענות של כס וגם כנפיים. "מה אתה רוצה?" שואל המלאך. "אני צמא", הוא עונה. אולם המלאך מראה לו שתי בארות בכיכר הריקה, כפי שמצוייר בקלף שני הגביעים, ואומר לו: "עליך לבחור מאיזו מהן תרצה לשתות".
בין כל שאר הסיפורים המצטלבים, קלווינו מוצא לבסוף גם את עצמו. המטה המחודד בידי מלך המטות הוא עט או קולמוס, כאשר הגודל הלא טבעי שלו מבטא את חשיבות הכתיבה בחיי הסופר. צורת האות S בקלף שני המטבעות היא הסימן הראשוני שכל סימני הכתב נולדו ממנו, כפי שמבטאת גם המגילה הכתובה בין המטבעות. קלף השטן הוא היצרים האפלים שהכתיבה יכולה להעלות על פני השטח, מה שמזכיר את ספרו של המרקיז דה סאד על שתי האחיות: מלכת הגביעים הצנועה ומלכת החרבות המופקרת. קלף הכוהן הוא פרויד עם הפירושים שלו לסיפורי מיתוס עתיקים, ואת אישיותו של קלווינו כסופר מייצגים שלושה קלפים. אביר החרבות מייצג את העוז וההרפתקנות של הסופר הצעיר שהיה, וקלף הנזיר מתאר שנים של הסתגרות בקריאה קפדנית של טקסטים ישנים. אולם כעת הוא מבין שקלף הקוסם מבטא את מה שהפך להיות: עושה להטים שמציב על הדוכן שלו כמה דמויות, ובאמצעות היחסים והקשרים ביניהן טווה הצגה של אשליות.
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| שלחו לחברים |
|
