| |||||
|
האם האסטרולוגיה היא נוכלותחוות דעת במשפט קדושי - לפיד
חוות דעת מומחה שם המומחה: ד"ר יואב בן-דב פרטי השכלתי: ב.א. בפיזיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת
תל אביב. מ.א. בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים
והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. תעודת לימודים גבוהים (D.E.A)
ודוקטורט באפיסטמולוגיה והיסטוריה של המדעים המדוייקים ושל המוסדות המדעיים,
אוניברסיטת פריז-צפון. תעודה (Certificate) של הפקולטה ללימודים
אסטרולוגים, לונדון. רקע מקצועי: איש סגל במכון להיסטוריה ופילוסופיה של
המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב .(1989-) פרופסור אד הונורם במחלקה לפיזיקה,
אוניברסידד דל וייה, קאלי, קולומביה (1998-2001). מינוי נוסף כאיש סגל בבית הספר לחינוך,
אוניברסיטת תל אביב (1993-1995). מורה לפיזיקה בכיתת מחקר ופיתוח,
בי"ס תיכון רוטברג, רמת השרון (1989-1995). עורך מדעי, כתב העת "גלילאו"
למדע פופולרי (1995); עורך במדעי הטבע, אנציקלופדיה "אביב חדש"
(1995-1998). 1.
מהי האסטרולוגיה אסטרולוגיה היא פרקטיקה של ייעוץ
והכוונה, המבוססת על קשרים סמליים בין תנועותיהם של כוכבי הלכת לבין מאורעות
ותהליכים המתרחשים בחיי האדם. בדרך כלל מדובר בתהליך שבו האסטרולוג מחשב את מצב
הכוכבים ביחס לכדור הארץ ברגע מסויים, שיש לו משמעות סמלית חזקה עבור המתייעץ (או
"הלקוח"). לדוגמה, זה יכול להיות רגע הלידה, רגע המסמן תחילתה של פעילות
מסויימת (כמו חתימת חוזה), או אף הרגע שבו נשאלה השאלה שהיא נשוא הייעוץ. מתוך
התרשים המתקבל ("המפה האסטרולוגית" או "ההורוסקופ"), ובעזרת
קשרים סימבוליים ומטפוריים התלויים בשיטה שעל פיה הוא עובד, האסטרולוג מפיק סיפור
מילולי המתייחס לחייו ולשאלתו של המתייעץ. מקורה של האסטרולוגיה בימי קדם, והיא
הופיעה בתרבויות שונות: בבלית, מצרית, רומית, הודית, סינית, פרה-קולומביאנית ועוד.
בכל אחת מתרבויות אלה נוצרה מערכת שונה של שיטות חישוב ושל קשרים סמליים בין כוכבי
לכת ומאורעות אנושיים. בתקופה ההלניסטית ובתקופת הרנסנס באירופה נחשבו האסטרולוגיה
והאסטרונומיה (העוסקת רק בהיבטים הפיזיקליים של תנועות הכוכבים) כתחום אחד, אולם
עם עלייתה של תפיסת המדע המכניסטית מהמאה ה 18 ואילך נפרדו שני התחומים. כיום
האסטרונומיה היא חלק ממדע הפיזיקה, בעוד שהמונח אסטרולוגיה מציין רק את הפרקטיקה
של ייעוץ בשיטות סימבוליות כאמור. כל עוד לא התקיימה הבחנה בין שני
התחומים, נתפסה האסטרולוגיה כשיטת חיזוי מדוייקת, בדומה לחיזוי התנועות הפיזיקליות
של גרמי השמיים (Tesler 1987). אולם כיום, אסטרולוגים רבים תופסים את הייעוץ
האסטרולוגי במונחים של הכוונה אישית וחשיפה של קשרים ונטיות, ולא כחיזוי מדוייק
ודטרמיניסטי. לפיכך, למרות שהסיפור האסטרולוגי עצמו יכול (אם כי לא חייב) להיות
מנוסח במונחים של ניתוח אופי או לחילופין כתחזית של מאורעות עתידיים, מבחינת
השפעתו על המתייעץ הוא מתייחס למצוקות, חששות ותקוות שהם "כאן ועכשיו",
כלומר מתקיימים בזמן הייעוץ עצמו. מנקודת מבט כזו, מבחנה של האסטרולוגיה
אינו בקיומו של קשר חד ערכי בין תחזית להתממשותה (בדומה למושג החיזוי הפיזיקלי),
אלא בהשפעה שיש לפעולת הייעוץ על חייו של השואל, על יכולתו למצוא משמעויות ותבניות
מועילות בסיפור חייו, וכדומה. מנקודת מבט כזו, שרידתה של האסטרולוגיה במשך אלפי
שנים ומעבר להבדלים בין תרבותיים עצומים מלמדת שבאופן כללי, הסיפורים שהיא מפיקה
אכן נתפסים בעיני הלקוחות ככלי מועיל להכוונה והתמודדות עם מצבים של אי וודאות. 2. על מה מבוססת האסטרולוגיה באופן כללי אפשר להבחין כיום בשלוש
גישות שונות לגבי הקשרים הסמליים שהאסטרולוגיה מבוססת עליהם. עם זאת, חשוב לציין
שהפרקטיקה האסטרולוגית עצמה אינה תלויה בבחירה ביניהן, אלא ביכולתו האישית של
האסטרולוג לתת פשר לקשרים הסמליים עצמם, בלי קשר לשאלה מהו המנגנון שמסביר אותם.
לפיכך, אסטרולוג אחד יכול להעריך ולכבד את דרך עבודתו של אסטרולוג אחר, גם אם
השקפותיהם בדבר מנגנון פעולתה של האסטרולוגיה שונות לגמרי. א. הגישה המכנית אסטרולוגים המחזיקים בגישה זו מאמינים
שיש במציאות האובייקטיבית כוחות שבאמצעותם כוכבי הלכת משפיעים על מאורעות אנושיים,
בדומה לכוח הכבידה הפועל בין כוכבים בתורת המכניקה של ניוטון. גישה זו יוצרת קירבה
בין האסטרולוגיה למדע המדוייק, כאשר בשניהם מדובר על חשיפה ויישום של קשרים
סיבתיים אובייקטיביים. אפשר גם להסיק ממנה שאולי בעתיד, הכוחות האסטרולוגיים
המשוערים ישתלבו במדע המקובל. אמנם, במסגרת המדע של ימינו אין שום הוכחות מדעיות
לקיומם של כוחות כאלה, אולם אי אפשר גם להוכיח בוודאות שהם אינם קיימים. יתרה מזו,
מסגרת המדע כבר עברה כמה שינויים מהפכניים, שבהם מה שנחשב לבלתי אפשרי הפך מאוחר
יותר לכמעט מובן מאליו (Kuhn 1962). עם זאת, בעוד שהגישה המכנית שלטה באסטרולוגיה
בדורות קודמים, כיום אסטרולוגים רבים מסתייגים ממנה ומעדיפים גישות אחרות. ב. הגישה התכליתית (טלאולוגית) אסטרולוגים המחזיקים בגישה זו מאמינים
שמעבר לקשרים הסיבתיים שהמדע המודרני חוקר, קיימים במציאות עקרונות מארגנים בעלי
אופי טלאולוגי (כלומר "מכוונים לתכלית סופית"), המשקפים תבניות של
הרמוניה ומשמעות משותפת המתקיימות ביקום כולו. השקפה כזו מזכירה אולי את רעיון
"ההרמוניה העולמית" של חלוץ האסטרונומיה המודרנית יוהנס קפלר במאה ה 17,
שגם עסק רבות באסטרולוגיה (Kepler 1619, Caspar 1993). במאה העשרים, גישה כזו
נוסחה מחדש על ידי הפסיכואנליטיקאי קרל גוסטב יונג, בשיתוף עם חתן פרס נובל בפיזיקה
וולפגנג פאולי (Jung 1968, 1973). על פי עקרון שהם קראו לו "סינכרוניות"
ושנקשר במפורש עם האסטרולוגיה, מאורעות המתרחשים בו-זמנית, כמו מהלך גרמי השמיים
ומאורעות אנושיים, משקפים תבנית משותפת (או בלשונו של יונג
"ארכיטיפית"), גם אם הם נובעים משרשרות סיבתיות בלתי תלויות. עקרון הסינכרוניות מבטא נטייה של
תהליכים שונים להתכנס לעבר תכלית משותפת, בדומה למושג "הסיבה התכליתית"
בפילוסופיה של אריסטו (פיזיקה II, 3; Copleston 1946). מכיוון שעקרון זה קושר בין
מאורעות פיזיקליים למשמעות אנושית, אי אפשר לייחס אותו לתחום האובייקטיבי בלבד.
כמו כן, הוא חורג מהשפה המדעית העוסקת במוצהר רק בסיבות ולא בתכליות. עם זאת, אפשר
בהחלט לקבל את האמונה שיש בעולם שתי מערכות מקבילות, האחת סיבתית והשנייה תכליתית,
ששתיהן משתתפות בקביעת המציאות שאנו חווים. גישה דומה קיימת אצל אנשים דתיים בתקופה
המודרנית, המקבלים זה לצד זה גם את ההסברים הסיבתיים של המדע וגם את האופי התכליתי
של האמונה הדתית. ג. הגישה הדינמית על פי גישה זו, הקשר הסימבולי בין כוכבי
לכת למאורעות אנושיים משמש רק כנקודת מוצא להנעת התהליך הדינמי שבין האסטרולוג
למתייעץ. כללי השיח של התהליך הם שגורמים לתהליך להוביל לסיפור מועיל ובעל משמעות,
והמפה האסטרולוגית אינה אלא "מנוע אקראי" שאינו משקף באופן חד ערכי את
התוצאה הסופית. במלים אחרות, בגישה זו הצלחת האסטרולוגיה באה מהפרשנות הניתנת
במהלך הייעוץ עצמו, ולא מקשרים אובייקטיביים כלשהם בין כוכבים ומאורעות. השקפה דומה לגבי תפקידם של מאורעות
אקראיים קיימת בתפיסת "החשיבה היצירתית" של הפסיכולוג הנודע אדוארד דה בונו (De Bono 1990), וכן בתיאור הדינמיקה של מערכות מורכבות אצל חתן
פרס נובל בפיזיקה מארי גל-מאן (Gell-Mann 1994). עם זאת, בעוד שבמבט
"מבחוץ" תפיסה זו מייחסת לקשר בין כוכבים ומאורעות אופי אקראי, הרי
שבתוך תהליך הייעוץ, חוקי המשחק של התהליך קובעים שיש לפרש את הסמלים האסטרולוגיים
כפי שהופיעו בפועל, כלומר להתייחס למפה האסטרולוגית כאילו "שום דבר אינו
במקרה". על השאלה אם "באמת" הקשרים האסטרולוגיים הם מקריים או
מכוונים אי אפשר לתת תשובה מוחלטת, אולם בכל מקרה אין לה חשיבות ביחס לפרקטיקה
עצמה. על פי הגישה הדינמית, שאני אישית נוטה
אליה, האסטרולוגיה "הרצינית" היא זו שמתרחשת במפגש האישי שבין האסטרולוג
למתייעץ. באשר למופעים תקשורתיים של האסטרולוגיה כמו הורוסקופ שבועי בעיתונות או
תחזיות של עתיד המדינה וכו', הרי שבתור שכאלה, ובהינתן אופיו של המדיום התקשורתי,
אפשר לראות בהם יישום הרבה פחות מחייב ומעמיק מהייעוץ האישי, שניתן בתשלום ושמתרחש
באווירה ייחודית המובדלת מחיי היומיום. אמנם גם בהקשר כזה של "אסטרולוגיה להמונים"
ייתכן שלצופה או לקורא הדברים יופיעו כבעלי משמעות, אולם המשמעות הזו נוצרת
בפרשנות האישית שלהם, ואינה תלויה בתהליך דינמי של דיאלוג המאפיין את המפגש האישי. 3. האם האסטרולוגיה היא מדע מדענים ופילוסופים שונים מגדירים באופן
שונה את המושג "מדע". עם זאת, לאור האמור לעיל ובהנחה שהכוונה למדע
המערבי המודרני, נראה שיש הבדלים עמוקים בין המדע לבין האסטרולוגיה. בין ההבדלים
אפשר למנות: א. המדע כולל תיאוריות המנוסחות כייצוג
חד-ערכי וליטרלי של המציאות, ושתקפותן אמורה להתבסס על תוצאות המושגות בניסוי
מבוקר. האסטרולוגיה פועלת באמצעות פרשנות סימבולית ומטפורית, ומשמעות הסמלים שלה
נובעת בדרך כלל מתוך מסורת תרבותית. ב. המדע מתייחס רק לקשרים סיבתיים
הפועלים באופן מכני, בעוד שהאסטרולוגיה מדברת בשפה של תכליות ומשמעות אנושית. ג. השפה המדעית שואפת לתאר את העולם
באופן אובייקטיבי, כלומר להפריד בין המדען למושא תיאורו. הייעוץ האסטרולוגי, כאקט
של פרשנות סימבולית, מערב את האינטואיציות והנטיות האישיות של האסטרולוג, ומהווה
בעצמו גורם דינמי בחייו ובפעולותיו העתידיות של המתייעץ. ד. המדע מדגיש את הביסוס התיאורטי,
שממנו נגזרות פרקטיקות יישומיות (כמו למשל יישומים טכנולוגיים). כפי שתואר לעיל,
האסטרולוגיה עוסקת בפרקטיקה, ושאלת הביסוס התיאורטי היא משנית עבורה. לפיכך, נראה לי שלא יהיה זה נכון לכנות
את האסטרולוגיה בשם מדע. דומה שבנקודה זו יש הסכמה עקרונית בין עמדתי לבין חוות
הדעת של פרופ' שביב, אם כי לא בהכרח מאותם נימוקים. 4. האם האסטרולוגיה היא נוכלות מהעובדה שהאסטרולוגיה אינה מדע ושאין לה
ביסוס מקובל במסגרת המדע אי אפשר להסיק מניה-וביה שהיא שרלטנות ומירמה, שכן יש
תחומים רבים שאינם מדעיים ועדיין אינם נחשבים כנוכלות. לדוגמה, לאמונה הדתית אין
ביסוס מדעי, ועם זאת ברור שאין לראות בכל איש דת שרלטן ורמאי. דוגמה נוספת היא
הפסיכואנליזה, שרוב הקריטריונים המקובלים של מדעיות אינם תקפים עבורה, אולם בוודאי
אי אפשר להסיק מכך שכל פסיכואנליטיקאי הוא בהכרח נוכל. כפי שהובהר בסעיף הקודם, אפשר להבין את פעולתה
של האסטרולוגיה באופנים שונים, ולפיכך אפשר בהחלט להאמין שאסטרולוגים מעניקים
ללקוחותיהם תמורה ראוייה במישור האישי והנפשי, אף אם אין מניחים לשם כך את קיומם
של קשרים סיבתיים בין כוכבי לכת לבין מאורעות בחיי אדם. יתרה מזו, מהיכרותי עם
אסטרולוגים ומומחים בתחומי ייעוץ דומים (כמו קריאה בקלפים או שיטות אחרות), אני
מתרשם שרבים מהם מתייחסים ברצינות לעיסוקם, משקיעים מאמץ רב בלימוד ובשיפור של
שיטותיהם, וחדורים אמונה כנה בערך האמיתי של מה שהם עושים. גם אם יש בנמצא
אסטרולוגים שפועלים בקלות ראש ובחוסר אחריות, הרי שדברים דומים יכולים להיות
אמורים בכל תחום עיסוק. לאור זאת, נראה לי שאם נכנה כל אסטולוג בשם שרלטן, אזי
נאבד את האפשרות להבחין בין אנשים המתייחסים לעיסוקם ברצינות ובאחריות לבין רמאים
ונוכלים שאינם נוהגים כך. במלים אחרות, אם (לדוגמה) אסטרולוג
פלוני מתיימר להיות מומחה בשיטה אסטרולוגית כלשהי בלי שטרח להשקיע את המאמץ הנדרש
כדי להכיר אותה לעומקה, או שהוא עובד בשיטות שונות מאלה שהוא מצהיר עליהן באזני
לקוחותיו, או שהוא משתמש לרעה ביכולת ההשפעה שלו לשם ניצול, אזי אפשר לראות בו
שרלטן ונוכל. לעומת זאת, אם אדם מציג את עצמו בפני לקוחותיו כאסטרולוג רק לאחר
שהגיע לרמה סבירה של ידע ומומחיות בתורת האסטרולוגיה, והוא עובד ביושר ובכנות על
פי הכללים המקובלים בה, אזי איני מבין כיצד אפשר לייחס לו מונחים כמו אלה המצוטטים
בחוות הדעת של פרופ' שביב: "רמאות, הונאה או התפארות שווא בידיעות או
במומחיות". לשם השוואה, אפשר לומר שמנקודת מבט
מדעית, אין שום ביסוס להשפעה אובייקטיבית של מזוזות תקינות או של כללי הכשרות על
מהלך חייו של האדם. עם זאת, ברור שמן הראוי להבדיל בין כותב מזוזות או משגיח כשרות
שעושה את מלאכתו ביושר ובאמונה לבין מי שמוכר ביודעין מזוזות או תעודות כשרות
מזוייפות. הראשון הוא אדם שמחזיק במערכת אמונות שונה מזו של המדען החילוני, אולם
אין בכך כדי לעשות אותו לנוכל ורמאי, וביטויים כאלה יש לשמור במובהק למקרה השני. 5. הערות לחוות הדעת של פרופ'
שביב לבסוף, אבקש להתייחס לכמה מהנקודות העיקריות
בחוות הדעת שהגיש פרופ' שביב (מספרי הסעיפים בסוגריים הם אלה שמופיעים בחוות הדעת
שלו). א. נראה שפרופ' שביב מייחס לכל
האסטרולוגים את הגישה המכנית שתוארה לעיל, כאשר הוא מדבר על "ההנחה הבסיסית
של האסטרולוגיה" (סעיף 1). כנגד גישה זו הוא מכוון את רוב הטענות
"הפיזיקליות" שבחוות הדעת. אולם כפי שתיארתי, אין מדובר בהנחה הבסיסית
של האסטרולוגיה, אלא רק באחד מבין המנגנונים השונים להצדקתה. למעשה, גם פרופ' שביב
מציין ששאלות הנוגעות לפרקטיקה של האסטרולוגיה בהקשרה האנושי אינן בתחום מומחיותו
(סעיף 15). מכאן שחוות דעת המומחה
של פרופ' שביב מתייחסת רק לתיאוריה פיזיקלית היפוטתית שהייתה עשויה (לו
הייתה) להסביר את האסטרולוגיה במסגרת הגישה המכנית, ולא לפרקטיקה האסטרולוגית כפי שהיא מתרחשת בפועל ובמציאות. ב. פרופ' שביב אף מרחיק לכת ומניח הנחות
ספציפיות לגבי הכוחות האסטרולוגיים, כמו למשל שעוצמתם צריכה לרדת עם גידול המרחק,
בדומה לכוח הכבידה הניוטוני (סעיף 8). ברור שלהנחות כאלה בדבר כוחות שכלל אינם
ידועים אין שום בסיס. יתרה מזו, הטיעון עצמו מתעלם מהעובדה שבתורת הקוונטים,
המקובלת במסגרת הפיזיקה של ימינו, מופיעות השפעות סיבתיות שעוצמתן אינה תלויה
במרחק (Bell 1964). לפיכך, גם במסגרת הגישה המכנית אין סיבה להניח שההשפעות
האסטרולוגיות מתנהגות כמו הכוחות הניוטוניים דווקא. דברים דומים אמורים גם לגבי
הטענה שבסעיף 11. ג. עיקר טענותיו
"המתודולוגיות" של פרופ' שביב מתייחסות להבדלים שבין האסטרולוגיה לבין
דיסציפלינות מדעיות. אולם הוא מסיק מכך באופן אוטומטי שמדובר בשרלטנות, כמו למשל
(סעיף 9) "כדוגמה נוספת לאי מדעיותה של האסטרולוגיה ולשרלטנותם של
האסטרולוגים". כפי שצויין לעיל, אפשר בהחלט להסכים שהאסטרולוגיה אינה מדע
במובן המקובל כיום, אולם אין בכך כדי להפוך אותה לשרלטנות. ד. בנוסף, לא הצלחתי להבין למה בדיוק
מתייחס הטיעון בסעיף 9 וכן גם בסעיף 12, משום ששניהם מנוסחים בצורה עמומה ביותר.
אם הכוונה לאי דיוקים במפות האסטרולוגיות, הרי שככל הידוע לי, אסטרולוגים רבים
מקפידים להשתמש בלוחות כוכבים המחושבים בדייקנות על פי התורות האסטרונומיות
העדכניות. לעומת זאת, אם הכוונה לסוגיות כמו ההפרש שבין גלגל המזלות
"הסידרלי" של קבוצות הכוכבים הקבועים לבין גלגל המזלות
"הטרופי" המשמש באסטרולוגיה, שנוצר בגלל נקיפת ציר כדור הארץ באלפי
השנים האחרונות ומובא לפעמים כטיעון מוחץ נגד האסטרולוגיה, הרי שהאסטרולוגים
מודעים היטב לתופעה זו (Hone 1978, Burk 1988). על כל פנים, אם אין מניחים
תיאוריה פיזיקלית מסויימת כבסיס לאסטרולוגיה, לא ברור מדוע האסטרולוגים אמורים
להשתמש בגלגל הסידרלי דווקא. ה. בניגוד לגישה המכנית המוצגת כבסיס
לאסטרולוגיה ברוב סעיפי חוות הדעת, בסעיף 14 מצטט פרופ' שביב "אסטרולוגים
רבים" (בלי לזהותם בבירור), המדברים על כך שהאסטרולוגיה היא "psychological and client driven". לא ברור למה בדיוק הכוונה בביטוי המובא מחוץ
להקשרו, אך דומה שהוא מייצג אסטרולוגים הנוטים לגישה הדינמית שתוארה לעיל. עם זאת,
לא ברורה טענתו במשתמע של פרופ' שביב על כך שהאסטרולוגים כביכול אינם מספרים על כך
ללקוחותיהם, שכן מאופן הבאת הדברים נראה שהם נאמרים בפומבי ובאופן גלוי. ו. לבסוף, מלבד הספר הראשון שמופיע ללא
ציון שם המחבר וקבוצת המאמרים שנלקחה "מן האינטרנט" ללא ציון מדוייק של
מקורם, הרשימה הביבליוגרפית מכילה אך ורק מאמרים הלקוחים מכתב עת אחד, Skeptical Enquirer. בניגוד לרושם המשתמע מהפורמט האקדמי של הרשימה, אין זה פרסום
מקצועי של קהילה מדעית אלא כתב עת המיועד לקהל הרחב, ושמייצג קו אידיאולוגי מפורש
נגד פרקטיקות ואמונות שאין להן הסבר במסגרת המדע התקני.
|
